אגו יקר!

"אהובי" משכבר הימים.

"קרנות המזבח" שלי,

"יהבי" בעת צרה,

"גזע" איתן שלי,

"חומתי" הבצורה....

מי מתייצב מיד ל"עזרתי", בעת צרה, בעת הצלחה, בעת כשלון?

למי תודה? למי ברכה? 

ל"אגו" ,  שעושה עבורי "עבודה נאמנה". . .

בעולם קיימים מאז ימי בראשית ועד עולם -  2 אחים.  2 "אני"

אני פנימי  ואני חיצוני.   (אם תרצו, קין והבל, יעקב ועשו...)

"אחים"  שקיימים בתוכנו, כל חיינו.  הם בלתי נפרדים לעולם.

מי שאני באמת,  ומי שמתיימר להיות אני, הוא האגו שלי.

"האני הפנימי",(ה"ילד הפנימי") –

העדין הרגיש,המרגיש, הטוב, החכם, האינטואיטיבי התמים, האוטנטי),

"האני הפנימי" - הוא האני האמיתי שלי!  הוא מי שאני באמת! מלא אהבה ללא תנאי!

הוא נמצא עמוק בתוך נשמתי, מסתתר מאחורי חומות ההגנה, כדי לא להיפגע.
"האני הפנימי" צריך בטחון עצמי כדי לצאת ולפעול באחריות, בלי עזרת האגו.
"האני הפנימי" צריך בטחון עצמי, תוך שהוא מכיר בערך עצמו, גם  להיכשל, בלי ההגנה של האגו. בלי ללבוש את תלבושת הקורבן."האני הפנימי" צריך בטחון עצמי מול חזקים וכוחניים.

הוא צריך לקבל באיזון ובמידתיות (פרופורציה), גם את התשובות: לא! ו אי אפשר! זה לא נכון! זו טעות! נכשלת!

ולא לאפשר ל"אחיו" אגו, לפעול ולהגיב במקומו -  בגאווה,בתוקפנות,באגוצנטריות,באגואיזם, בקנאה, בשנאה, בתחושת קורבנות וערך עצמי נמוך, באשמה, בהאשמת אחרים, בצעקות בכוחנות, במריבות, ועוד.

האני החיצוני (מראית העין) –

הלוחמני, המגן, הוכחן, הגאוותן,  ה"נינג'ה" שלי,הקליפות והתחפושות שאני עוטה על עצמי במשך השנים, שתפקידו "לשמור" על בטחוני העצמי מפגיעות מבחוץ.

"האני החיצוני" – ההתיימרות שלי, המסכה החיצונית שלי, תלבושת "פורים" שלי. . . ההצגה!

זה שנקרא "אגו", זה שמופיע בעת מצוקה או קושי, לעיתים גם בעת שמחה, בגאווה, ביהירות בקנאות, בקנאה, בברוגז, בכעס, בניתוק. הוא לא בדיוק מי שאני האוטנטי, המקורי.  אך הוא הבולט, זה שקופץ, מתלהט, זה שרואים אותו כלפי חוץ.

ה"אגו" יכול להופיע ב"תלבושות" שונות:

כאגו מאניאק - מרוכז, מתעסק, מתמקד בעצמו בלבד, דואג להתקדמותו בלבד על חשבון אחרים.
כאגו תקין - במינון סביר

כאגו טריפ - "אני ואפסי עוד". מעופף, מתעלם  מהמציאות. הוא הטוב והשווה   מכולם.
כאגו מנופח - (דומה לאגו טריפ) נמצא על הקרקע, ומייחס לעצמו חשיבות וערך  יתר.
כאגו נמוך - רגשי נחיתות. הערכה עצמית נמוכה. הוא "ירח" במקום "שמש"

.כאגו  מבוטל - אני אפס. אני לא שווה כלום !   אני בזבוז

החבר הטוב ביותר של האגו  הוא הפחד והיפוכו הדחף, דוחף אותנו לעשות דברים שלא בשליטתנו. מאפשר לנו הישרדות, אבל בדרך סוטה ולא אפקטיבית. דרך צבועה, במקום לקדם הוא חוסם.

אז מה צריך?  
אמון  –  אמונה  –  להאמין  –  להתאמן  –  אמן

אז תחשבו על זה. . .

איך זה מתבטא אצלכם?                                     

מי פעיל יותר? מצליח יותר?

על מה אצלכם, אגו, מגן?

האם אגו באמת משרת אתכם, או, אולי, עושה לכם נזקים?

האם אפשר ונכון להפטר לגמרי מאגו?

ואם יש בו בכל זאת תועלת , מהי?

ובכלל?

 האם טוב לכם להיות איפה שאתם היום?

אם מאמר זה נגע בכם,

אם אתם רוצים להבין יותר על עצמכם,

אם זה דומה למה שקורה אצלכם בחיים,

אם זה דומה למה שקורה לכם בעבודה,

אם זה דומה למה שקורה לכם, במשפחה, בזוגיות, כהורים, כבנים,

אשמח שתגיבו.

טיפ לחיים  לסיכום:

בתוך כל אחד מאיתנו יש 2 סוגי "אני" .

"אני פנימי"- שלוקח אחראיות על מי שהוא, על מה שהוא ועל איך שהוא מתנהל בחיים. זה שרואה את עצמו כסיבה לתוצאה.  הוא מלא אהבה, נתינה, בטחון וערך עצמי.

ו"אני חיצוני"- שקוראים לו: "אגו"! - זה שבולט, שמתחפר, שנעלם או שנאלם, זה שקופץ ומתלהט.  זה שרואים אותו כלפי חוץ. זה שמאשים  אחרים, העולם והגורל במה שקורה לו "לובש" את תלבושת הקורבן...והשחקן בהצגת החיים..

תנו ל"אני הפנימי" שלכם לגדול, הוא "יגדיל" אתכם, "הנמיכו" את ה"אגו" ותרוויחו אושר ושמחת חיים.            

רות לן- נומרולוגית טפולית מקדמת.

ניהול משברים במשפחה ובמצבים חשובים בחיים