מוזמנים להכיר - הילד שלכם!

הנומרולוגיה מאפשרת לי ללמוד על אופיו של האדם, לזהות מה הפוטנציאל שלו ואיך יוכל להתמודד עם הקשיים שלו. כשבאים אלי הורים, אני עוזרת להם להכיר את הילדים שלהם. להבין מה מניע אותם, מה הפוטנציאל שלהם ומה גורם לקשיים שלהם.

בהמשך המאמר תוכלו לקרוא על טיפוסים שונים של ילדים, אולי תוכלו לזהות את הילד הפרטי שלכם ולקרוא איך לעזור לו. כל ילד הוא עולם ומלואו, יש בו מהכול. אבחון נומרולוגי יכול לתת לכם תמונה מפורטת על הילד שלכם.

הידע העצום שלי בתחומים רבים,ניסיון החיים שלי והשנים הרבות בהוראה, מאפשרות לי לתת לכם עצות שימושיות ורעיונות טובים להתמודדות עם הקשיים ויצירת קשר טוב יותר עם ילדיכם.

ילדים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז - ADHD

ילדים שמתקשים להתרכז, תשומת ליבם מוסחת לעיתים קרובות מכל דבר שעובר לידם.

 אין להם סבלנות לביצוע משימות שדורשות זמן ישיבה ארוך, הם מתקשים בביצוע מטלות עד סופן ותנועתיים מאוד בבית ובכיתה ובבית

מצד שני הם יצירתיים ומאד סקרנים, אך משתעממים מהר, וכבר רוצים לטוס הלאה למטרה הבאה.

איך נעזור להם להתמודד עם עומס הלימודים?

כדאי לצמצם את מטלות שעורי הבית שלהם למינימום הכרחי בתאום עם המורה כמובן

מומלץ לתגמל אותם על התמודדות עם מטלות קשות בפעילות אהובה או פרסים קטנים

רוב רובם של הילדים הללו- חריפי שכל, ויגיעו בבגרותם להישגים נפלאים. חשוב להסביר להם  שהצלחה בלימודים אינה מדד לחוכמה, שציון טוב שלהם שווה ערך לציון מעולה אצל אחרים שלא מתמודדים עם הפרעת קשב.

חשוב לעודד ילדי הפרעת קשב לעסוק בפעילויות יצירתיות או ספורטיביות בהן הם מצטיינים כדי להעלות את הביטחון העצמי שלהם.

מאוד מומלץ לא להלחיץ אותם עם נושא הלימודים, לשחרר את הלחץ גם בבית וגם בכיתה.

ילדי הפרעת קשב מתקשים בהתמודדות עם מסגרות, אבל זקוקים לגבולות ולסדר יותר מילדים אחרים. חשוב לעזור להם בהתארגנות היומיומית ולדאוג להם לסביבת עבודה מסודרת ונקייה מהסחות דעת.

יש ילדים שמתקשים לעמוד בהתחייבויות. לא מבינים את המושגים "התחייבות" ו"חובה". חשוב להסביר להם את המושגים האלה ולהרגיל אותם בהדרגה להתמודד עם מחויבויות

מהי חרדה?
חרדה היא לא פחד, חרדה היא "פאניקה",  היסטריה ובהלה. לעיתים היא מלווה בדפיקות לב, ולפעמים אפילו בחום. ככל שהלחץ עולה, עולה ההתרגשות  .ועולה ה"שיתוק" וחוסר האונים...
חלק מהחרדות הן, חרדת כשלונות, חרדת אובדנים "חרדת עמימות" ו"אחותה": "חרדת אי ודאות".ועוד.

ילדים חרדתיים מקבלים "בלאקאווט" כשהם צריכים להתמודד עם הרבה חומר, הם מרגישים "משותקים" כשמקבלים הרבה מטלות בבת אחת,  זקוקים כל הזמן לעידוד, אין להם בטחון עצמי והם שופטים את עצמם בחומרה. 
קשה להם כשהם פוגשים דבר חדש, או כשעומדים בפני אי ודאות, נמצאים שבמבוכה כשמדברים אליהם או עליהם...

אי ודאות
ילד חרדתי זקוק לסדר ולודאות. הוא צריך לדעת מה עומד לקרות ומתי כדי להרגיע את הפחד. חשוב לדבר עם ילד חרדתי באופן ברור ולתת לו תשובות או מידע ברורים וודאיים.
לא מתאים לומר לילד כזה דברים עמומים, או, בכלל לדבר איתו בשפה של "אפורים".  
כדי שלא יסתובב כל הזמן בסימן שאלה.  ילד כזה נלחץ מחוסר הודאות.
כשמספרים לו שיתקיים טיול, לדוגמה, עליו לדעת מראש לאן נוסעים, מי נוסע, היכן חונים בדרך. או, היכן או, מתי הולכים לשירותים...
כשמלמדים ילד חרדתי משהו חדש, יש לתת לתוכן מסגרת, כמו שממלאים מסגרת של פאזל. זה נותן לו ביטחון של עוגן שמחזיק את הספינה...
הכלל כאן אומר, כמו בשיר של חנוכה: " סורה חושך הלאה שחור, סורה מפני האור"...
חושך= עמימות / אור = ודאות

ילדים חרדתיים זקוקים לתמיכה בלתי מסויגת מהמורים וההורים.
הם זקוקים לעידוד על כל הישג ולו הקטן ביותר. הם מאד אינטליגנטים ומאד מוכשרים. כדאי לגלות זאת ולומר להם זאת. זה מרים אותם.
הם מגיבים קשה על כשלון או אובדן... האגו שלהם נעלב וקורבני.
המלצתי לא להעמיס עליהם שעורי בית, כי כמות מבהילה אותם. צריך לברר אם הבינו מה רוצים מהם. הם עצמם לא ישאלו כי הם ביישנים וחרדים על תדמיתם, שלא יצחקו עליהם. הם נראים שתלטנים וקשים, אך כך הם מגנים על עצמם. מפחד לאבד שליטה..

ילדים דחויים

 
ילדים שמרגישים דחויים. ילדים שחשים "שקופים" בכתה, לא נראים על ידי המורה, ומסתתרים חברתית, מפני כתה "עוינת". ילדים שנרתעים מלמשוך תשומת לב. ילדים שפוחדים להיות ללעג וצחוק אם יטעו בתשובתם חלילה. ילדים שהכתה היא סיוט עבורם ושעורי הבית גם כן.
צריך להבין, ילד לא לומד עבור עצמו! גם לא עבור מקצועו העתידי... ילד לא לומד כשרע לו! הוא לא פנוי רגשית. הוא עסוק בסבל שלו. ילד לומד עבור ההורים, ועבור מורה אהוב.
כל לחץ או איום בבית על ילד כזה, גורר אחריו אומללות, בדידות, תחושת "עכבר במבוך".
אז מה עושים: להבנתי וניסיוני, חשוב לשתף את המורה, יש לעבוד על הנושא החברתי בכיתה ובבית במקביל.
לגלות את התלמידים שמובילים את ההצקות, החרמות, או הלעג. "לטפל" בהם באמצעות שיחות אישיות ודרך העלאת הנושא לשיחה בכיתה.
בבית להזמין כל פעם חבר אחר מהכיתה, לאירוח מעולה של משחק וכיבוד, כדי שיכיר את הילד הדחוי המארח מקרוב, ויבין כמה כיף אצלו. 
מומלץ לבקש מהמורה להתעניין במפגש שהיה ולשתף את הכתה בחברותא שנוצרה.
יש לפעול בעדינות ובהתמדה.
חשוב לתווך ולעזור במצבים שבהם לילד יש בעיה חברתית. ילד שטוב לו מבחינה חברתית ילמד ביתר רצון

ילדים דו פרצופיים - דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד

מדובר בילדים שיש להם "מודעות חברתית" מגיל צעיר. הם מכירים בכוחם ובמנהיגותם.הם קובעים מה יהיה ומה יקרה לילדים בכתה. לא ההור המורה, לא משרד החינוך על פיהם יישק דבר, "לחיים או למוות". לטוב או לרע. כשהם אוהבים מישהו, הם פורשים עליו את חסותם המנהיגותי והוא, בתמורה, יבצע את .דברו של המנהיג, גם אם זה בניגוד לדעתו האישית

לעומת זאת אם מסיבה כלשהי נמאס להם ממישהו, הוא "אכל" אותה בגדול. הם מסיתים את השפוטים שלהם להחרים אותו, להתעלם ממנו וגם לצאת נגדו

המורה, לא מבחינה, כיוון שהם מתוחכמים.  בפני המורה, הם מציגים את הצד המלאכי שלהם...המורה שבויה בקסם התלידים המקסימים שתמיד מתנדבים לעזור לה

את דמות ה"שטן" הם מראה רק לילדים. אני קוראת לאופי מפוצל כזה, ד"ר ג'ייקל ומיסטר היידי

אם ילדכם מתלונן על התעללות שכזו בכיתה, תאמינו לו ותבדקו. אם אכן זה מה שקורה במציאות פנו למורה ותטפלו!!!