בבית?  בכתה? בחדר? בגן? בחצר?  

בצא'טים? בצבא?  בזוגיות? בנישואין?

האם אתם שואלים את עצמכם שאלות שונות, כמו:

למה הילד שלי חוזר יום יום מהגן/מביה"ס  בבכי ולא רוצה ללכת ולחזור לשם יותר?

למה הילדה שלי יושבת בצד ולא משתתפת בפעילויות בגן?

למה הילד שלי לא רוצה לשחק בהצגה?

למה הילד שלי מכה ונושך?     

למה  הוא משתולל?

למה הילדה שלי יושבת לבד בהפסקה בחצר ,בלי אף חברה?

למה הילד שלי מבקש להשתתף במשחק ולא מוכנים לשתף אותו?

למה אף אחד לא בא לבקר אותו בבית? 

לא מצלצלים אליו?

למה הילד שלי מרביץ לכולם?

למה תמיד מאשימים / מענישים אותו?

למה הילדה שלי תמיד כעוסה.?  מתחצפת?  מרירה?  מיואשת?

למה הילד שלי אוכל בלי סוף?

למה הילד שלי כל הזמן יושב במחשב?

ועוד אין סוף שאלות דומות ואחרות.

הייתי מורה ומחנכת במשך 35 שנה, הכרתי אלפי ילדים והורים. ראיתי ילדים נהנים, סובלים, בריאים, חולים, דיסלקטים. בעלי הפרעות תפקודיות שונות

ילדים שמחים, ילדים עצובים, בודדים, חברותיים, לוחמניים ותלותיים.
פגשתי אותם בכתה, צפיתי בהם בחצר, ואחרי הצהריים בפעולות כיתתיות. שמעתי עליהם בחדר המורים ,ובעיקר האזנתי והקשבתי להם.  שמעתי  אותם.

תמיד עניין אותי להבין למה ילד מסוים מסתדר ומסתגל  ולמה  אחר מתנהג כמו שהוא מתנהג.
ראיתי את הילדים עם "הפתיל הקצר" והאלימות, את הילדים החולמים, את השקטים, את הילדים הבודדים ואת הילדים המנותקים. את הצועקים ותובעים, את המנומסים והסבלניים....

 את הילדים המקשיבנים, ה"חרשנים" והרציניים. את המקובלים, המנהיגים ..

ואת הדחויים...

כאב לי כשחשתי במצוקותיהם. כאדם,  כאמא  וכמורה.

זה הביא אותי ללמוד הוראה משקמת  -  שיקום החשיבה  של פרנקנשטיין,(אונ' עברית),

ללמוד 3 שנים  גרפולוגיה -במכון של חנה קורן,כדי להבין ולהכיר את הילדים דרך הכתב.

ללמוד סוציומטריה כדי להבין את המיקומים החברתיים ולהבין , למה ואיך לפעול כדי לעזור.

ללמוד שפות תקשורת  CFA
ללמוד ולהעמיק בנומרולוגיה - מאבחנת תכונות ודפוסים.
להוסיף עוד ועוד כדי לעזור ולתמוך. לאבחן, לעלות על סיבות , בעיות,  חולשות וחזקות.  

לפרק את הבעיה לגורמים ולתת פתרונות מדויקים ופשוטים

להדריך, לכוון לעשייה מודעות ותקשורת בינאישית נכונה - של ההורים והמורים כלפי הילד - הנער -הצעיר -  הבוגר וכו'

ללמוד -מה מתאים, איך לנהוג, מה  לא יעבוד ומה כן יעבוד מפני שאני מאמינה - שמי שרע לו,  לא מסוגל ללמוד. הוא לא פנוי לזה.

וכדברי יאנוש קורצ'ק: "אין ילד רע.  - יש ילד שרע לו"....

וכן, לרוב, אין  להקיש מהצלחה וכשלון של ילד בצעירותו, על הצלחותיו בעתיד...

כדאי לחזק את בטחונו העצמי, במקום להלחץ ולהלחיץ בגלל ציון...

 תחשבו על זה.

רות לן נומרולוגית